אתמול נתקלתי בסיפור מקסים ומיוחד שאני רוצה לשתף אתכם.
בשעת לילה אני מקבל פתאום הודעה לדף התיאטרון בפייסבוק אותו אני מנהל.
הכותבת הייתה בחורה צעירה ומקסימה בשם לוויניה מגרמניה.
לא הכרתי אותה לפני ושאלתי אותה איך היא הגיעה אלינו ואיך אפשר לעזור לה?
היא סיפרה לי שבגיל 10 אמא שלה לקחה אותה מגרמניה לפסטיבל סיביו ברומניה.
ושם היא צפתה בהצגה שהשאירה עליה חותם וחוויה שהיא לא חוותה לפני.
היא תיארה לי את ההצגה ומהר מאוד הבנתי שמדובר במפעל חיינו.
התיאורים שלה היו מרגשים ומחממים את הלב. היא גם רוצה לבדוק
אפשרות לבוא ללמוד אצלנו וגם בודקת ע"פ המלצתי להגיע מגרמניה
להופעה שלנו בדנמרק ולסדנה. ויכול להיות שנפגוש אותה ואולי עוד כמה מגרמניה ביום ההופעה.
מעבר לחלק הסנטימנטלי והמיוחד בה היצירה שלנו מקבלת פידבק כזה שמשאיר חותם גם 12 שנה אחרי.
לוויניה לומדת היום תיאטרון במינכן ורואה את עצמה יוצרת בתחום.
יש פה דוגמא נפלאה למה הופעה בחו"ל יכולה לגרום, אילו גלים היא יוצרת
שהיא לא רק שוברת גבולות אמנותיים ויצירתיים אלא גם גבולות ג"ג.
החשיבות של הופעות בחו"ל וכמובן גם העבודה שנעשתה ונעשית בזירה הבינ"ל ובמדיה החברתית עבור התיאטרון.
מאיר